Printed from es.chabad.org
Jueves, 4 Av 5774 / 31 Julio, 2014

Jumash con Rashi

Jumash con Rashi

Parshat Devarim, quinta porción (Deuteronomio 2:2-2:30)

E-mail
Video & Audio Classes
Elije una porción :

Capítulo 2

2. Dios me dijo:   ב. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר:
3. “Han viajado alrededor de estas tierras altas lo suficiente. Vuélvanse [y diríjanse hacia el] norte.   ג. רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה:
פנו לכם צפנה: סובו לכם לרוח מזרחית מן הדרום לצפון, ופניכם לצפון, נמצאו הולכין את רוח מזרחית. וזהו שנאמר (שופטים יא, יח) ויבואו ממזרח שמש לארץ מואב:
4. Da al pueblo las siguientes instrucciones: ”Están pasando junto a las fronteras de sus hermanos, los descendientes de Esav, que viven en Seír. Aunque ellos les temen, tengan mucho cuidado   ד. וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד:
ונשמרתם מאד: ומהו השמירה, אל תתגרו בם (פסוק ה):
5. en no provocarlos. No les daré siquiera un pie de la tierra de ellos, puesto que he dado el monte Seír como herencia de Esav.   ה. אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר:
עד מדרך כף רגל: אפילו מדרך כף רגל, כלומר אפילו דריסת הרגל איני מרשה לכם לעבור בארצם שלא ברשות. ומדרשי אגדה, עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים שנאמר (זכריה יד, ד) ועמדו רגליו וגו':
ירשה לעשו: מאברהם, עשרה עממים נתתי לו, שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר, אחד מהם לעשו והשנים לבני לוט, בשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיה אומר על אשתו, אחותי היא, עשאו כבנו:
6. ”Pueden adquirir de ellos con dinero alimento para comer y agua para beber.   ו. אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם:
תכרו: לשון מקח. וכן (בראשית נ, ה) אשר כריתי לי, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה:
7. Dios tu Señor te bendice en todo lo que haces. Él conoce tu camino en este gran desierto y durante estos cuarenta años Dios tu Señor ha estado contigo, de modo que no te faltó nada”.   ז. כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה | אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר:
כי ה' אלהיך ברכך: לפיכך לא תכפו את טובתו להראות כאלו אתם עניים, אלא הראו עצמכם עשירים:
8. Pasamos junto a nuestros hermanos, los descendientes de Esav, que vivían en Seír, y nos dirigimos a través de la Aravá desde Elat y Etzíon Guéver. Nos volvimos y pasamos a través del desierto de Moav.   ח. וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב:
ונפן ונעבור: לצד צפון הפכנו פנים להלוך רוח מזרחית:
9. Dios me dijo: “No ataques Moav y no los provoques para pelear. No te daré la tierra de ellos como herencia, puesto que ya he dado Ar a los descendientes de Lot como su herencia.   ט. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה:
ואל תתגר וגו': לא אסר להם על מואב אלא מלחמה, אבל מיראים היו אותם ונראים להם כשהם מזויינים, לפיכך כתיב (במדבר כב, ג) ויגר מואב מפני העם שהיו שוללים ובוזזים אותם. אבל בבני עמון נאמר (פסוק יט) ואל תתגר בם, שום גרוי, בשכר צניעות אמם שלא פרסמה על אביה כמו שעשתה הבכירה, שקראה שם בנה, מואב:
ער: שם המדינה:
10. ”Los emim vivieron allí originalmente, una raza poderosa y numerosa, tan alta como gigantes.   י. הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כַּעֲנָקִים:
האמים לפנים וגו': אתה סבור שזו ארץ רפאים שנתתי לו לאברהם לפי שהאמים שהם רפאים ישבו בה לפנים, אבל לא זו היא כי אותם רפאים הורשתי מפני בני לוט והושבתים תחתם:
11. Como gigantes, podrían ser considerados refaím, pero los moabitas los llamaron emim.   יא. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים:
רפאים יחשבו וגו': רפאים היו נחשבים אותם אמים כענקים הנקראים רפאים על שם שכל הרואה אותם ידיו מתרפות:
אמים: על שם שאימתם מוטלת על הבריות, וכן (פסוק יב) ובשעיר ישבו החורים ונתתים לבני עשו:
12. Era como Seír, donde los horitas vivían originalmente, pero fueron expulsados por los descendientes de Esav, que los aniquilaron y vivieron allí en su lugar. Esto es también lo que Israel ha de hacer en la tierra hereditaria que Dios les dio.   יב. וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה לָהֶם:
יירשום: לשון הווה, כלומר נתתי בהם כח שהיו מורישים אותם והולכים:
13. ”¡Ahora empiecen a moverse y crucen el arroyo Zered!”. De este modo, cruzamos el arroyo Zered.   יג. עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד וַנַּעֲבֹר אֶת נַחַל זָרֶד:
14. Desde el tiempo en que salimos de Kadesh Barnea hasta que cruzamos el arroyo Zered, 38 años habían transcurrido, durante los cuales la generación de guerreros se hubo extinguido del campamento, como Dios había jurado.   יד. וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ | מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לָהֶם:
15. La mano de Dios había estado dirigida específicamente contra ellos, aplastándolos de modo que estuvieran terminados.   טו. וְגַם יַד יְהֹוָה הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה עַד תֻּמָּם:
היתה בם: למהר ולהומם בתוך ארבעים שנה שלא יגרמו לבניהם עוד להתעכב במדבר:
16. Fue en este tiempo que todos los hombres de guerra entre el pueblo terminaron de morir.   טז. וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם:
ויהי כאשר תמו וגו'. :
17. Entonces Dios me habló, diciendo:   יז. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר:
וידבר ה' אלי וגו': אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפרשה (זו), וידבר, אלא ויאמר, ללמדך, שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתייחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת, ללמדך, שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל:
אנשי המלחמה: מבן עשרים שנה היוצאים בצבא:
אתה עובר היום את גבול מואב וגו' וקרבת מול בני עמון וגו': מכאן שארץ עמון לצד צפון:
18. “Ahora estás a punto de pasar a través de Ar, que es territorio moabita.   יח. אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת גְּבוּל מוֹאָב אֶת עָר:
19. Estarás viniendo cerca de los amonitas, pero no los ataques ni los provoques. No te dejaré ocupar la tierra de los amonitas, puesto que la he dado como herencia a los descendientes de Lot.   יט. וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה:
20. ”Esto podría también considerarse el territorio de los refaím, puesto que los refaím vivieron allí originalmente. Los amonitas se refieren a ellos como zamzumim.   כ. אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים:
ארץ רפאים תחשב: ארץ רפאים נחשבת אף היא לפי שהרפאים ישבו בה לפנים, אבל לא זו היא שנתתי לאברהם:
21. Los [refaím] eran una raza poderosa y numerosa, tan altos como los gigantes, pero Dios los aniquiló delante [de los amonitas], que los expulsaron y vivieron [allí] en su lugar.   כא. עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כַּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם יְהֹוָה מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם:
22. ”Esto fue lo mismo que Dios había hecho para los descendientes de Esav, que vivían en Seír, cuando aniquiló a los horitas delante de ellos, permitiendo [a los descendientes de Esav] que los expulsaran y vivieran en su lugar hasta el día de hoy.   כב. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
23. Esto fue también así de los avim, que vivían de Jatzerim a Aza; los caftorim vinieron de Caftor y los derrotaron, ocupando sus territorios.   כג. וְהָעַוִּים הַיּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם:
והעוים היושבים בחצרים וגו': עוים מפלשתים הם, שעמהם הם נחשבים בספר יהושע, שנאמר (יהושע יג, ג) חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים. ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם, והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מותרים לקחתה מידם:
24. ”Ahora partan y crucen al arroyo Arnón. ¡Mira! He entregado a Sijón, el rey amorreo de Jeshbón, y su tierra, en tus manos. ¡Inicia la ocupación! ¡Provócalo para que entre en guerra!   כד. קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה:
25. Hoy estoy empezando a hacer que todas las naciones bajo los cielos te teman y tengan pavor de ti. Quienquiera que oiga de tu reputación temblará y estará ansioso por tu causa”.   כה. הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ:
תחת כל השמים: למד שעמדה חמה למשה ביום מלחמת עוג ונודע הדבר תחת כל השמים:
26. Envié emisarios desde el desierto de Kdemot a Sijón rey de Jeshbón con un mensaje pacífico, diciendo:   כו. וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:
ממדבר קדמות: אף על פי שלא צוני המקום לקרא לסיחון לשלום, למדתי ממדבר סיני מן התורה שקדמה לעולם. כשבא הקב"ה ליתנה לישראל חזר אותה על עשו וישמעאל, וגלוי לפניו שלא יקבלוה ואף על פי כן פתח להם בשלום, אף אני קדמתי את סיחון בדברי שלום. דבר אחר ממדבר קדמות, ממך למדתי שקדמת לעולם [בדברים]. יכול היית לשלוח ברק אחד ולשרוף את המצריים, אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה לאמר (שמות ה א) שלח את עמי, במתון:
27. “Deseamos pasar a través de tu tierra. Viajaremos a lo largo del camino principal, sin volvernos ni a la derecha ni a la izquierda.   כז. אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול:
28. Compraremos el alimento que comamos al contado, y pagaremos por el agua para beber que nos des. Sólo deseamos pasar a través a pie,   כח. אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי:
29. tal como pasamos junto al territorio de Esav en Seír y Moav en Ar. Sólo deseamos cruzar el Jordán hacia la tierra que Dios nuestro Señor nos da”.   כט. כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ:
כאשר עשו לי בני עשו: לא לענין לעבור את ארצם אלא לענין מכר אוכל ומים:
עד אשר אעבור את הירדן: מוסב על אעברה בארצך:
30. La única tierra a la que no nos aproximamos fue el territorio amonita, que incluía la región en torno al Iabok, las ciudades de las tierras altas y todas las otras [regiones] que Dios nuestro Señor nos había ordenado [evitar].   ל. וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה:
El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
E-mail
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.
Publicado en ES.CHABAD.ORG