Un consejo :
Ingresa tu email y recibirás todas las semanas nuestro boletín con refrescantes artículos para reflexionar y emocionarse, enriqueciendo tu vida semana a semana. Y ademas, es gratis.
¡Ahh, antes que me olvide visita nuestra pagina de Facebook!
Printed from es.chabad.org
Shabat, 28 Kislev 5775 / 20 Diciembre, 2014

Jumash con Rashi

Jumash con Rashi

Parshat Miketz, septima porción (Génesis 43:30-44:17)

E-mail
Video & Audio Classes
Elije una porción :

Capítulo 43

30. Iosef se apresuró. Sus emociones habían sido despertadas por su hermano, y tenía que llorar. Fue a una habitación y allí lloró.   ל. וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה:
כי נכמרו רחמיו: שאלו יש לך אח מאם, אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים, אמר לו יש לי עשרה, אמר לו ומה שמם, אמר לו (להלן מו כא) בלע ובכר וגו', אמר לו מה טיבן של שמות הללו, אמר לו כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו, בלע שנבלע בין האומות. בכר שהיה בכור לאמי. אשבאל ששבאו אל. גרא שנתגייר באכסניא. ונעמן, שהיה נעים ביותר. אחי וראש אחי היה וראשי היה. מופים מפי אביו למד. וחופים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו. וארד שירד לבין האומות, כדאיתא במסכת סוטה (לו ב) מיד נכמרו רחמיו:
נכמרו: נתחממו, ובלשון משנה (ב"מ עד א) על הכומר של זיתים, ובלשון ארמי מכמר בשרא, ובמקרא (איכה ה י) עורנו כתנור נכמרו, נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב. כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט וכווץ:
31. Se lavó el rostro y salió. Controlando sus emociones, dijo: “Sirvan la comida”.   לא. וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם:
ויתאפק: נתאמץ. והוא לשון (איוב יב כא) ומזיח אפיקים רפה, וכן (איוב מא ז) אפיקי מגנים, חוזק:
32. [A Iosef] le sirvieron aparte, y [a los hermanos] aparte. Los egipcios que comían con ellos [también fueron] segregados. Los egipcios no podían comer con los hebreos, puesto que esto era tabú para los egipcios.   לב. וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם:
כי תועבה הוא: דבר שנאוי הוא למצרים לאכול את העברים, ואונקלוס נתן טעם לדבר:
33. Cuando [los hermanos] fueron sentados delante [de Iosef], se los puso en orden de edad, del mayor al menor. Los hermanos se miraron el uno al otro con asombro.   לג. וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:
הבכור כבכורתו: מכה בגביע וקורא ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבולון, בני אם אחת, הסבו כסדר הזה שהיא סדר תולדותיכם וכן כולם, כיון שהגיע לבנימין אמר זה אין לו אם ואני אין לי אם ישב אצלי:
34. [Iosef] les envió porciones de su mesa, dándole a Biniamín cinco veces más que al resto. Bebieron con él y se embriagaron.   לד. וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ:
משאת: מנות:
חמש ידות: חלקו עם אחיו ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים:
וישכרו עמו: ומיום שמכרוהו לא שתו יין, ולא הוא שתה יין, ואותו היום שתו:

Capítulo 44

1. Iosef le dio instrucciones especiales a su supervisor: “Llena los paquetes de los hombres con tanta comida como puedan llevar –dijo– . Pon el dinero de cada hombre en la parte superior de su paquete.   א. וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ:
2. Y mi cáliz –el cáliz de plata– ponlo arriba del paquete del menor: junto con el dinero para su alimento”. [El supervisor] hizo exactamente como le ordenó Iosef.   ב. וְאֶת גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן וְאֵת כֶּסֶף שִׁבְרוֹ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר:
גביעי: כוס ארוך, וקורין לו מדירנ"א בלע"ז [כוס הדורה מעץ]:   
3. Con la primera luz de la mañana, los hermanos tomaron sus asnos y se los mandó en su camino.   ג. הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם:
4. Acababan de dejar la ciudad y no habían ido lejos, cuando Iosef le dijo a su supervisor: “Parte y persigue a aquellos hombres. Alcánzalos y diles: “¿Por qué devolvieron bien con mal?   ד. הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה:
5. Es [la copa] de la que bebe mi amo, y la usa para la adivinación. Han hecho algo terrible’”.   ה. הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם:
6. [El supervisor] los alcanzó, y les repitió exactamente aquellas palabras.   ו. וַיַּשִּׂגֵם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
7. Ellos le dijeron: “¿Por qué dices tales cosas? ¡El cielo lo prohíba que hagamos una cosa así!   ז. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה:
חלילה לעבדיך: חולין הוא לנו, לשון גנאי. ותרגום חס לעבדיך, חס מאת הקב"ה יהי עלינו מעשות זאת והרבה חס ושלום יש בתלמוד בלשון הזה:
8. Después de todo, te trajimos de vuelta el dinero que encontramos en la parte superior de nuestros paquetes: todo el camino desde Cnáan. ¿Cómo podíamos robar plata u oro de la casa de tu amo?   ח. הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב:
הן כסף אשר מצאנו: זה אחד מעשרה קל וחומר האמורים בתורה. וכולן מנויין בבראשית רבה (צב ז):
9. Si cualquiera de nosotros la tiene en su posesión, él morirá. Puedes tomar al resto de nosotros como esclavos”.   ט. אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים:
10. “Debería ser como declaran –replicó–. Pero sólo el que con quien ella se encuentre será mi esclavo. El resto podrá ir en libertad”.   י. וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם:
גם עתה כדבריכם: אף זו מן הדין, אמת כדבריכם כן הוא שכולכם חייבים בדבר, עשרה שנמצאת גניבה ביד אחד מהם כולם נתפשים, אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין, אשר ימצא אתו יהיה לי עבד:
11. Cada uno bajó rápidamente su paquete al suelo, y todos ellos abrieron sus paquetes.   יא. וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ:
12. [El supervisor] inspeccionó a cada uno, comenzando con el mayor y terminando con el menor. El cáliz fue encontrado en el paquete de Biniamín.   יב. וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן:
בגדול החל: שלא ירגישו בו שהיה יודע היכן הוא:
13. [Los hermanos] rasgaron sus ropas en pena. Cada uno volvió a cargar su asno, y retornaron a la ciudad.   יג. וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה:
ויעמס איש על חמורו: בעלי זרוע היו ולא הוצרכו לסייע זה את זה לטעון:
וישבו העירה: מטרפולין היתה והוא אומר העירה, עיר כל שהיא, אלא שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר בינונית של עשרה בני אדם לענין המלחמה:
14. Cuando Iehudá y sus hermanos llegaron al palacio de Iosef, él estaba todavía allí. Se echaron al suelo ante él.   יד. וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה:
עודנו שם: שהיה ממתין להם:
15. Iosef les dijo: “¿Qué creían que hacían? ¿No se dan cuenta de que una persona como yo puede determinar la verdad por la adivinación?”.   טו. וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי:
הלא ידעתם כי נחש ינחש וגו': הלא ידעתם כי איש חשוב כמוני יודע לנחש ולדעת מדעת ומסברא ובינה כי אתם גנבתם הגביע:
16. “¿Qué podemos decir a mi señor? –replicó Iehudá–. ¿Cómo podemos hablar? ¿Cómo podemos demostrar nuestra inocencia? Dios ha descubierto nuestra vieja culpa. Seamos tus esclavos: nosotros y el que en cuya posesión se encontró el cáliz”.   טז. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ:
הא-להים מצא: יודעים אנו שלא סרחנו, אבל מאת הקב"ה נהיתה להביא לנו זאת. מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו:
ומה נצטדק: לשון צדק, וכן כל תיבה שתחלת יסודה צד"י והיא באה לדבר בלשון מתפעל או נתפעל נותן טי"ת במקום תי"ו, ואינה נתנת לפני אות ראשונה של יסוד התיבה אלא באמצע אותיות העקר, כגון נצטדק מגזרת צדק, (דניאל ד ל) ויצטבע מגזרת צבע, (יהושע ט ד) ויצטירו מגזרת (משלי יג יז) ציר אמונים, (יהושע ט יב) הצטיידנו מגזרת (לעיל מב כה) צדה לדרך. ותיבה שתחלתה סמ"ך או שי"ן כשהיא מתפעלת התי"ו מפרדת את אותיות העקר, כגון (קהלת יב ה) ויסתבל החגב, מגזרת סבל, (דניאל ז ח) מסתכל הוית בקרניא, (מיכה ו טז) וישתמר חקות עמרי, מגזרת שמר, (ישעיה נט טו) וסר מרע משתולל, מגזרת (איוב יב יז) מוליך יועצים שולל, (שמות ט יז) מסתולל בעמי, מגזרת (ירמיה יח טו) דרך לא סלולה:
17. “¡Que el cielo prohíba que yo haga eso! –dijo [Iosef]–. El que en cuya posesión se encontró el cáliz será mi esclavo. [El resto de] ustedes puede ir en paz a su padre”.   יז. וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם:
El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.
E-mail
Extraído del libro "La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

© Editorial Bnei Sholem.
Para adquirir este libro y muchos más sobre judaísmo y tradicián puede entrar en www.bneisholem.com.ar.
Prohibida su reproduccián total o parcial sin autorizacián escrita de la Editorial. Derechos Reservados.
Publicado en ES.CHABAD.ORG